לפעמים, בין הבמות הגדולות של חברות הענק והאירועים העסקיים, אני זוכה לחזור ל"מקורות" – להופעות הביתיות, אלו שמתרחשות בסלון, בגובה העיניים, שם הקסם האמיתי קורה במרחק נגיעה.
כך הגעתי לחגוג יום הולדת 90 לשמחה.
הסיפור הזה התחיל בכלל לפני 6 שנים, כשפגשתי את יעל, הבת של שמחה, בבר מצווה משפחתית. יש משהו מרגש בידיעה שהופעה שלי נחרטה בזיכרון של מישהי במשך שש שנים, עד לרגע שבו היא מחליטה שזה בדיוק מה שישמח את אמא שלה ביום חגה.
כשהגיל הוא רק מספר, והראש חד כתער
להופיע מול בת 90 זה תמיד אתגר מעניין, אבל שמחה היא ליגה אחרת. צלולה, בהירה, חיונית ועם חוש הומור נהדר. כשביקשתי ממנה להשתתף איתי באחד הקטעים, היא נכנסה לזה בטבעיות ובחן שגרמו לכל המשפחה מסביב לעצור את הנשימה – ואז להתפרץ בצחוק ומחיאות כפיים.
האווירה הייתה משפחתית, עוטפת ונעימה כל כך. בסיטואציות כאלו, המחסומים יורדים. אין פה "קהל" ו"אמן", יש פה קבוצה של אנשים שחוגגים חיים שלמים, ואני שם רק כדי להוסיף את התבלין של הבלתי יאומן.
רגע של קסם מזוקק
מצורף כאן סרטון מאחד הרגעים היפים במופע.
מזל טוב שמחה, ותודה ליעל ולכל המשפחה על אירוח חם ועל הזכות להוסיף עוד קצת פלא ל-90 השנים המופלאות האלו
